top of page

פרק זה יגדיר את המושג אור ואת המדדים המודדים את האור.



מבוא

היכולת האנושית החשובה ביותר היא הראייה, המפתח להבנה שלנו את העולם הסובב אותנו.

הרצון לשחזר את המראה שעיננו רואות בצורה הנאמנה ביותר הייתה משאת הנפש הגדולה ביותר של יוצרי המצלמות הראשונות.

כדי להצליח במשימה חוברים יחד כמה תחומים: הבנת מהות האור, הבנת יכולת הראייה ופיתוח יכולת טכנולוגית מתאימה.

פרק המבוא לתורת האור, עוסק בהגדרות הבסיס ונותן מענה לשאלות היסוד: "מהו אור" – מהן תכונותיו וכיצד הוא מתנהג בסביבות שונות ועת פגיעתו בעצמים שונים, חדירתו, החזרתו, שבירתו והתנפצותו.

לאחר מכן נעסוק גם בשאלה "כיצד עיננו רואות" ונעמוד על הקשר בין העין לבין המצלמה.

אור

התכנים מפורטים בהתאם לתכנית הלימודים "התמחות טלוויזיה וקולנוע" 2012 תשע"ג שנכתבה ע"י מר טל גנוסר
 

 

כאשר אנו מצלמים, אנו למעשה קולטים את התדרים השונים של קרני האור הנראות לעין האנושית - זהו החלק הנראה לעין של הספקטרום האלקטרומגנטי המשתרע בין 400-700 ננומטר וכולל את הקרניים האדומות, הקרניים הירוקות והקרניים הכחולות. לכן אנו קוראים לשלושת הגוונים הללו - אדום, כחול וירוק  - צבעי יסוד.













​

העין האנושית קולטת רק את התדרים האלו ואת שאר הגוונים שנדמה לנו שאנחנו רואים יוצר למעשה המוח.



















































לדוגמא - כאשר קרניים אדומות וקרניים ירוקות פוגעות יחד בעין, המוח מתרגם אותן לצבע הצהוב.



למעשה בני האדם לא "רואים" דברים צהובים, או ליתר דיוק חפצים שמחזירים את הגוון הצהוב, אלה רואים חפצים המחזירים קרני אור אדומות וקרני אר ירוקות במידה שווה.

הצבעים הנוצרים משילוב שני צבעי יסוד נקראים "צבעים משלימים" מאחר והוספה שלהם לצבע היסוד יוצרת שילוב של שלושת הצבעים.













 











 

אור ירוק + אור אדום + אור כחול = אור לבן
אור ירוק + אור כחול = אור ציאן (טורקיז).
אור ירוק + אור אדום = אור צהוב.

אור אדום + אור כחול = אור מג'נטה (ורוד פוקסיה)

אם ירוק+אדום+כחול=לבן

אז כדי להשלים כל אחד מצבעי היסוד ללבן, צריך להוסיף לו את שני הצבעים האחרים.

כדי להשלים אדום צריך להסיף כחול וירוק שזה ציאן. לכן ציאן הוא הצבע המשלים של אדום.

כדי להשלים ירוק צריך להוסיף אדום וכחול שזה מג'נטה. לכן מג'נטה הוא הצבע המשלים לירוק.

כדי להשלים כחול צריך להוסיף אדום וירוק שזה צהוב. לכן צהוב הוא הצבע המשלים לכחול.

כאשר המוח קולט את המידע שאנו רואים, הוא משנה את רמת הרגישות לכל אחד מהגוונים של האור בהתאם לטמפרטורת התאורה.



לאורך ההיסטוריה נקבעו מספר הגדרות לצבעים השונים של האור.



לכל גוון אור יש תדר שונה המחושב ביחידות הרץ.

לכל גוון יש אורך גל שונה המחושב ביחידות ננומטר.



לכל גוון יש טמפרטורה שונה המקושבת ביחידות קלווין.



טמפרטורת האור - מעלות קלווין

פיזיקאי בשם קלווין, יצר סולם ערכים לאור, המחושב במעלות קלווין. 



0 מעלות קלווין = אור שחור (אפס קרינת אור).



אור אדום (גחלים, להבת נר, סוף השקיעה) = 1,500-2.800 מעלות קלווין.

האור האדום הוא בתדר   400-500 הרץ ובאורך גל של 700-800 ננו מטר.

כאשר נצלם סצנה באור כזה נכוון את המצלמה למצב צילום       או לטמפרטורת תאורה של  1,800 קלווין.

 

































​אור כתום (נורת להט חלשה 40 ואט ומטה, אמצע השקיעה) = 2,600-3,600 מעלות קלווין

האור הכתום הוא בתדר 500-570  הרץ  ובאורך גל של  650-700 ננומטר.

כאשר נצלם סצנה באור כזה נכוון את המצלמה לטמפרטורת תאורה של  2,800 קלווין.









































​אור צהוב (נורת להט חזקה 60 ואט ומעלה, זריחה/התחלת השקיעה) = 3,600 מעלות קלווין

האור הצהוב הוא בתדר  570-650 הרץ  ובאורך גל של  570-650 ננומטר.

​כאשר נצלם סצנה באור כזה נכוון את המצלמה למצב צילום     או לטמפרטורת תאורה של  3,600 קלווין.





























 

 

 

 

אור צהוב-לבן  (אמצע היום/פלאש) זהו אור בטמפרטורה בין 5,600-6,500 מעלות קלווין.  האור המוגדר  באופן רשמי כ"אור יום" (DAYLIGHT) הוא בטמפרטורה של  6500K מעלות קלווין





















 

אור אדום

אור ירוק

אור כחול

צהוב

מג'נטה

ציאן

לבן

​אור ירוק (פלורסנט) = 6,500-7,000 מעלות קלווין

האור הירוק הוא בתדר  650-570 הרץ  ובאורך גל של 500-570  ננומטר.

​







































אור שמש ביום מעונן / צל  = 7,000 מעלות קלווין



























שמיים כחולים  (האור החוזר מהשמיים, צילום של שמיים) = -10,000 - 7,000 מעלות קלווין

האור הכחול הוא בתדר 650-800  הרץ  ובאורך גל של 360-450   ננומטר.

 

 

 

אנו לא שמים לב לגווני האור, מאחר ואנו מתאימים את הרגישות של העין לגוונים בהתאם לסביבה. אם לדוגמא אנו יושבים ליד מדורה, האור הנפלט מהמדורה הוא בתדרים האדומים, אולם אנו רואים את כל מה שסביבנו בצבעים "רגילים" - החולצה ה"לבנה" (שעשוייה מבד המחזיר את מרבית קרני האור בכל הגוונים) נראת לנו לבנה, הבגד ה"צהוב" (שעשוי מבד המחזיר את קרני האור האדומות והירוקות ובולע את קרני האור הכחולות) נראה לנו צהוב וכו'. זה קורה מאחר והמוח שלנו משנה את הרגישות של העין לגוון האדום על מנת שהמציאות תראה לנו נורמלית.



גם המצלמה עושה דבר דומה באמצעות שינוי גרישות לגווני האדום, הכחול והירוק.



כאשר טמפרטורת האור נמוכה (1800 עד 2800 מעלות  קלווין - אור  אדום) המצלמה מורידה את הרגישות לאדום ומגבירה את הרגישות לאור הכחול ולאור הירוק.



בצורה זו אנו יכולים גם ליצור סרט בתאורה שונה ממה שאנו רגילים לראות, למשל אם נרצה ליצור שוט עם תאורה ירוקה (בדרך כלל בסצנות המדמות תאורת נאון חלשה, מזדרונות בית חולים וכדומה), אנו יכולים לשים פילטרם ירוקים על המצלמה, או לכוון את המצלמה למשטח בצבע מג'נטה (שילוב של אדום וכחול) וללחוץ על מתג האיזון ללבן. התוצאה תהיה הגברה של הרגישות לגווני האור הירוקים וקבלת תמונה ירוקה יותר מהמציאות.



כאשר אנו מקבלים סרט בו התאורה אדומה מדי, אנו יכולים לתקן זאת בשולחן העריכה באמצעות תיקון צבע. אנו נוסיף את הצבע המשלים לאדום - צ'יאן (חיבור של כחול וירוק). אבל ניתן לתקן זאת כבר בצילומים באמצעות כיוון המצלמה למשטח לבן ולחיצה על מתג האיזון ללבן.







גם באולפן הטלוויזיה ניתן לכוון את האיזון ללבן באמצעות מכשיר ה CCU

© 2013 האתר נבנה ע"י ליאור בורי

bottom of page