על מנת להעביר את הצילום והקול מהמצלמה לצופה בבית, יש צורך במערך מורכב למדי של שידור אות טלוויזיה משולב הכולל גם את התמונה וגם את הקול. אות זה נקרא :

​

​

​

למרות שנדמה לנו שאנחנו רואים ושומעים אות רציף, לא ניתן להעביר את כל התמונה בבת אחת אלה צריך לפרק את התמונה לפריימים (תמונות), כאשר בארצות בהן משתמשים בשיטת השידור PAL יש 25 פריימים בשנייה ובארה"ב 30 פריימים לשנייה.

​

בכל פריים יש שורות, בפורמט הטלוויזיה הישן היו 625 שורות. כיום בעידן טלוויזיות ה HD יש 1080 שורות בכל פריים.

​

בכל שורה ישנם פיקסלים, בפורמט HD מלא יש 1920 פיקסלים בכל שורה.

​

בגלל שמדובר בהרבה מאוד אינפורמציה, יש פורמטים בהם התמונה (הפריים) מתחלקת לשני שדות, שדה ראשון עם השורות האי זוגיות ומיד אחריו שדה שני עם השורות הזוגיות. שיטה זו נקראת סריקה שולבת.

​

​

​

​

​

​

מאחר והשידור מאוד מאוד מהיר, העין שלנו לא מצליחה להבחין בהתחלפות התמונות (הפריימים) ונוצרת אשלייה של תנועה.

​

אות הקול (אות הסאונד) הוא אות רציף יותר למרות שגם הוא מורכב למעשה מעשרות אלפי ציפצופים מקוטעים בשנייה (הסטנדרט הוא 48 אלף ציפצופים בשנייה) שנשמעים לנו כצליל רציף.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​קישורים נוספים

​

התפתחות הטכנולוגיה שהובילה ליצירת אות הטלוויזיה האנלוגי.

​

גרף אות הוידיאו עוצמה ותדירות

​

רמות המתח באות הלבן, השחור והשחור משחור.

​​

ממד הזמן

​

ההבדל בין זמן ה-  ACTIVE  (חמישים ושנים מיקרו שנייה) לזמן ה- BLANKING (שתים עשרה מיקרו שנייה) של שורה אחת.

​

המונח פרספציה

​

יחסי מסך של 3:4 הסטנדרטי בטלוויזיה SD

​

יחס מסך 16:9 הסטנדרט למסך רחב ולטלוויזיה HD.

​

אמצעי המחשה:
גרף אות הוידיאו הכולל פירוט עוצמות המתח וזמני התמונה.
 

​